נאסר צאלח חסן סליאמן נ' צוות חמש בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה להפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשת בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

2.המשיב תושב כפר חארס הגיש תביעתו כנגד המבקשת ומשיבים 1,2, בתביעה כספית לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לכאורה באירוע ירי מיום 13.5.07 כאשר ירה בו המשיב 3 עת שעבד אצל המשיבה 2(להלן: "האירוע").

טענות המבקשת

3.המשיב הינו תושב השטחים ולא הוכח כי בבעלותו נכסים בארץ אשר ניתן יהיה להיפרע מהם בעתיד. כן טוענת המבקשת, כי סיכויי ההליך העיקרי הינם נמוכים. טענתה זו תומכת במספר אדנים:

א.עיון בראיות הצדדים שהוגשו עד כה מעלה שהדין המחייב הוא הדין הירדני לפיו אין בנמצא עילה כנגד המבקשת.

ב.גרסת המשיב הינה גרסת בעל דין יחיד והיא נסתרה על ידי תצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם כלל הנתבעים.

ג.גרסת המשיב עצמו אינה תואמת את התמונה העולה מתיק המוצגים שהוגש על ידו.

ד.לאור נסיבות האירוע אין זכאות לכיסוי הביטוחי.

ה.למשיב אשם תורם אשר יבלע את הפיצוי בגין נזקיו הנטענים.

טענות המשיב

4.מצבו הכלכלי הקשה של המשיב נובע מהאירוע על תוצאותיו, וסיכויי ההליך טובים ומבוססים.

כך נטען, כי היעתרות לבקשה תפגע בזכויות יסוד של המשיב כגון זכות הגישה לערכאות, במיוחד כאשר הבקשה הוגשה בשיהוי שכן כתב התביעה הוגש כבר בחודש מאי 2008.

דיון

5.תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 מורה, כי:

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

ההלכה הפסוקה הניחה את היסודות לעקרונות הפעלת התקנה ולפיהם אין להפעילה כדבר שבשגרה כי אם בזהירות רבה ובמשורה וזאת לאור זכותו הקונסטיטוציונית של כל אדם לפנות לקבלת סעד בבית המשפט.

(ראה רע"א 2808/00 שופר סל בע"מ נ' אורי ניב ואח', פ"ד נד(2) 845)

למעשה, תכלית התקנה הינה מניעת הגשת תביעות סרק מחד, והבטחת תשלום הוצאות התובע מנגד וזאת כאשר סבור בית המשפט כי סיכויי התביעה נמוכים

( ראה רע"א 7543/04, שמואל ליסטר נ' אשר ליסטר ).